מי גולן אגודת המים של חקלאי רמת הגולן
אגודת המים מי גולן הינה התאגדות של 27 ישובים חקלאיים מהחרמון ועד חמת גדר, אשר מטרתה – לספק מים שפירים וקולחין לחקלאות, ולצריכה ביתית. כמו כן מטפלת האגודה בנושאים נלווים במשק המים והחקלאות בגולן.
סה"כ כמות המים המסופקת ע"י האגודה הינה כ-35 מלמ"ק מים לשנה, מזה בממוצע כ- 2/3 הפקה עצמית ו- 1/3 אספקתה באמצעות חברת מקורות.
לב הפעילות של האגודה – הקמה, ניהול ותפעול של מפעל המים – ברמת הגולן. פרישת ההתיישבות הנה לכל אורך רמת הגולן, מהדרום בגובה טופוגרפי ממוצע 350-400 מ' מעל פני הים דרך מורדות רמת הגולן והכנרת ברום של 200 מ' מתחת לפני הים ועד לצפון עם 1,200 מ' מעל פני הים.
מי גולן אגודת המים של חקלאי רמת הגולן
אגודת המים מי גולן הינה התאגדות של 27 ישובים חקלאיים מהחרמון ועד חמת גדר, אשר מטרתה – לספק מים שפירים וקולחין לחקלאות, ולצריכה ביתית. כמו כן מטפלת האגודה בנושאים נלווים במשק המים והחקלאות בגולן.
סה"כ כמות המים המסופקת ע"י האגודה הינה כ-35 מלמ"ק מים לשנה, מזה בממוצע כ- 2/3 הפקה עצמית ו- 1/3 אספקתה באמצעות חברת מקורות.
לב הפעילות של האגודה – הקמה, ניהול ותפעול של מפעל המים – ברמת הגולן. פרישת ההתיישבות הנה לכל אורך רמת הגולן, מהדרום בגובה טופוגרפי ממוצע 350-400 מ' מעל פני הים דרך מורדות רמת הגולן והכנרת ברום של 200 מ' מתחת לפני הים ועד לצפון עם 1,200 מ' מעל פני הים.
בשטחים החקלאיים ישנן מגוון גידולים רחב. גידולים חד שנתיים ונשירים, בעיקר בדרום הגולן, דרך שטחים הנמוכים ליד הכנרת, בהם גידולי הדרים וסובטרופיים ועבור לגידולים רב שנתיים – בעיקר מטעי נשירים וגפן שבאזורים הגבוהים. גידולים אלו מאופיינים באיכות גבוהה וייחודית בארץ.
האקלים יבשתי ברובו, חם ויבש בקיץ וקר מאד בחורף. כמות המשקעים הממוצעת חופפת בערך לגובה הגאוגראפי ונעה בין 400 מ"מ בדרום ועד 1,200 מ"מ בצפון הרמה.
מפעל המים ראשיתו באספקה ממקורות המים שהיו זמינים בראשית שנות ה-70 – הכנרת בדרום ובירכת רם והבניאס בצפון. מפעלים אלה הוקמו ע"י החברה הלאומית למים "מקורות". אספקת המים בשאיבה מהכנרת ומהבניאס לשטחים החקלאיים בגולן – יקרה מאד, ומוגבלת בצנרת.
כאשר מקורות המים הם גשמי החורף על רמת הגולן, נראה מאד לא יעיל לתת למי הגשם בחורף לרדת עד לגובה 200 מ' מתחת לפני הים ולשאוב אותם בחזרה בקיץ ועד לרום של 650 מ' מעל לפני הים (הפרש גבהים של כ- 850 מ').
כך שצמח הרעיון להקים שורת "מאגרי גיא" לאגירת מי השטפונות בשטחים הגבוהים וקבלת המים לשימושים החקלאיים תוך מזעור הוצאות האנרגיה.
מאגר חושן | צילום אלישע בן יצחק
בשטחים החקלאיים ישנן מגוון גידולים רחב. גידולים חד שנתיים ונשירים, בעיקר בדרום הגולן, דרך שטחים הנמוכים ליד הכנרת, בהם גידולי הדרים וסובטרופיים ועבור לגידולים רב שנתיים – בעיקר מטעי נשירים וגפן שבאזורים הגבוהים. גידולים אלו מאופיינים באיכות גבוהה וייחודית בארץ.
האקלים יבשתי ברובו, חם ויבש בקיץ וקר מאד בחורף. כמות המשקעים הממוצעת חופפת בערך לגובה הגאוגראפי ונעה בין 400 מ"מ בדרום ועד 1,200 מ"מ בצפון הרמה.
מפעל המים ראשיתו באספקה ממקורות המים שהיו זמינים בראשית שנות ה-70 – הכנרת בדרום ובירכת רם והבניאס בצפון. מפעלים אלה הוקמו ע"י החברה הלאומית למים "מקורות". אספקת המים בשאיבה מהכנרת ומהבניאס לשטחים החקלאיים בגולן – יקרה מאד, ומוגבלת בצנרת.
כאשר מקורות המים הם גשמי החורף על רמת הגולן, נראה מאד לא יעיל לתת למי הגשם בחורף לרדת עד לגובה 200 מ' מתחת לפני הים ולשאוב אותם בחזרה בקיץ ועד לרום של 650 מ' מעל לפני הים (הפרש גבהים של כ- 850 מ').
כך שצמח הרעיון להקים שורת "מאגרי גיא" לאגירת מי השטפונות בשטחים הגבוהים וקבלת המים לשימושים החקלאיים תוך מזעור הוצאות האנרגיה.
מאגר חושן | צילום אלישע בן יצחק
